השאלה הנפוצה ביותר שמטופלים שואלים היא האם כסיסת הציפורניים תיפתר גם מבלי לטפל בפן הרגשי שאולי גורם לה, התשובה היא חד משמעית – כן. גם אם למטופל יש אישיות לחוצה או חרדתית הוא יגמל לחלוטין מכסיסת ציפורניים. אין קשר ישיר בין כסיסת ציפורניים למתח, לחץ או בעיה נפשית, יש מיליוני כוססים שלוים ורגועים ולעומתם מיליוני אנשים לחוצים וחרדתיים שאינם כוססים את ציפורניהם. בעת לחץ כוססים יותר אך הלחץ עצמו הוא רק השמן למדורה הוא בשום אופן אינו הניצוץ. אנשים רבים מחפשים פתרון לבעיית הכסיסה אצל פסיכולוג אך שיעורי ההצלחה בדרך זו אפסיים, אגב טיפלנו גם בלא מעט פסיכולוגים ובילדיהם הכוססים את ציפורניהם. אם מטופל הוא לחוץ באישיותו בתום הטיפול הוא ישאר אדם לחוץ אך כזה שלא כוסס יותר את ציפורניו. הטיפול לא כולל שיחות בעלות אופי פסיכולוגי, לא פונה לצד הרגשי ולא מנסה לשנות את אופיו של המטופל אלא מטפל נקודתית בגורם לכסיסת הציפורניים - הדחף!

אנשים הכוססים את ציפורניהם לרוב סובלים מהערכה עצמית נמוכה, מתביישים בכפות הידיים שלהם ומנסים להסתירן במפגשים חברתיים.

האם כתוצאה מגמילה מכסיסת ציפורניים יסגל המטופל לעצמו הרגל מגונה אחר? התשובה היא חד משמעית – לא. כסיסת ציפורניים איננה הרגל אלא דחף, ברגע שדחף זה יכובה לא יווצר דחף אחר על מנת להחליפו. מכיוון שאין בציפורן שום חומר ממכר, לגמילה מכסיסת ציפורניים לא מלוות תופעות האפייניות לגמילה מניקוטין למשל, כמו עצבנות, תחושת רעב מוגברת וכו'. הרבה אנשים בטוחים שכסיסת הציפורניים מרגיעה אותם ואם לא יכססו הלחץ שלהם יופנה למקומות אחרים, ניתן להיפטר מלחצים וכעסים בהמון דרכים שלא קשורות בהטלת מום עצמי ופגיעה לפעמים בלתי הפיכה במראה כפות הידיים. גם כוסס מאוד לחוץ יכול להפסיק לכסוס ולהצטרף לאותם מיליוני אנשים לחוצים לא פחות ברחבי העולם שלא כוססים את ציפורניהם.

1. מקור גנטי – כדאי לבדוק האם אחד ההורים/סבא/סבתא/דודים סובלים או סבלו בעבר מכסיסת ציפורניים גם כן, ככל שישנו ריבוי בכמות הכוססים במשפחה גדלה הסברה שמדובר בכסיסת ציפורניים שמקורה גנטי.
2. חיקוי של מבוגר בתקופת הילדות – ילדים קטנים נוטים לחקות מבוגר דומיננטי, זה יכול להיות גננת, מטפלת, שמרטפית, אח או אחד ההורים. מרגע שילד מתחיל לכסוס את ציפורניו נוצר קיבעון של הפעולה ואם לאחר גיל ההתבגרות כסיסת הציפורניים לא חולפת סביר שכסיסת הציפורניים תישאר לכל החיים.
3. אצל מיעוט מהכוססים הכסיסה מתחילה ללא סיבה – לפעמים אף בגיל מבוגר , ברוב המקרים הללו אין קשר בין תחילת הכסיסה לארוע טראומטי מכל סוג שהוא או לעליה ברמת המתח הנפשי.
מתוך שלוש סיבות מרכזיות אלה ניתן להבין שהסברה הנפוצה שמקורה של כסיסת ציפורניים בלחץ נפשי אינה נכונה ולכן טיפול נפשי לא יעזור לגמילה מכסיסת ציפורניים. אמנם זה נכון שלרוב כוסס ציפורניים יכסוס ציפורניים יותר כאשר הוא לחוץ, רעב או משועמם אך לחץ, חרדה, שעמום או רעב מהווים לכל היותר זרזים לכסיסת ציפורניים והם בשום פנים ואופן אינם הגורמים לכסיסת ציפורניים. לכן טיפול בגורמים אלה לא יפתור את הבעיה ומובן שהמנעויות ממצבים ממריצים אלה כמו לאכול כל היום כדי לא להיות רעבים, להיות עסוקים כל היום כדי לא להשתעמם ולעשות מדיטציה כל היום כדי לא להיות לחוצים, אינן ישימות ולכן גם לא אפקטיביות לגמילה מכסיסת ציפורניים. אחוזי ההצלחה לשיטה שלנו לגמילה מכסיסת ציפורניים גבוהים (מעל 90%) בכל אחד משלושת המקרים

הציפורן מורכבת מקרטין (keratin), חומר שממנו בנוי גם שיער הראש שלנו. חומר זה אינו חומר ממכר, הסיבה לכסיסת הציפורניים היא לא התמכרות אלא אימפולס מוחי בלתי נשלט.

בניגוד לדעה הרווחת כסיסת ציפורניים איננה הרגל רע אלא נעוצה בדחף שמקורו במוח. כסיסת ציפורניים כרונית מוכרת ברפואה בשם אוניקופגיה (Onycophagia)

אנחנו מקבלים מטופלים מגיל 13 ומעלה בלבד. וזאת משתי סיבות: סיבה ראשונה היא שעד גיל 13 השיניים עדיין צומחות ולכן אין לשים עליהן התקן דנטלי. סיבה נוספת היא שלרוב להורה יש רצון גדול יותר לפתור את הבעיה מאשר לילד עצמו; הרצון להיגמל חייב לבוא מהמטופל עצמו ולא כתוצאה מלחץ, לכן אנו מטפלים בילדים רק מעל גיל 13 ורק אם אנו מתרשמים שהרצון לפתור את הבעיה מגיע מהילד עצמו. הטיפול לא מתאים לאנשים בעלי גשר "ריבועים" קבוע בקדמת השיניים, עם זאת אין בעיה לטפל באנשים שלהם פס מתכת הנמצא מאחורי השיניים בלבד.

כן! אנחנו בטוחים בהצלחת הטיפול ולכן כל מטופל שיחזור לכסוס את ציפורניו יוכל לקבל החזר כספי של מחצית מהסכום ששילם וזאת בכפוף לתנאי הסכם ההתקשרות.
מדוע רק מחצית מהסכום ולא את הסכום במלואו?
משום שעלויות היצור של ההתקנים הדנטליים גבוהות מאוד, ההתקנים מיוצרים במעבדה בעבודת יד לפי מטבע מדויק של הלסתות שלך, לא ניתן להעביר את ההתקנים שיוצרו עבורך למטופל אחר ואנו לא מקבלים שום זיכוי מהמעבדה על עלות ההתקנים שלך. למעשה כאשר לקוח מקבל החזר כספי אנו שותפים בחלק מעלות היצור של ההתקנים שלו בנוסף לעובדה ששעות של פגישות אישיות ומעקב לאורך חודשים ניתנים למעשה ללא תשלום.

כוססות ציפורניים המבצעות בניית ציפורניים פשוט כוססות גם את הבנייה ובכך משמרות את הדחף ורק מסתתרות באופן זמני מתחת לציפורני פלסטיק. אמנם הציפורניים גדלות מעט מתחת לכיסוי הפלסטיק אך בגלל שהדחף לא דוכא אלא תוחזק, עם הסרת בניית הציפורניים ממשיכים לכסוס ציפורניים כרגיל. בנוסף לעובדה שבניית ציפורניים לא פותרת את בעיית הכסיסה, על מנת ליישם את בניית הציפורניים יש לשייף את משטח הציפורן, מכאן מגיעות בעיות רבות: ראשית, עצם שיוף משטח הציפורן מוריד מהציפורן שכבות רבות ובכך הופך אותה ופגיעה יותר, כלומר כאשר הציפורן תגדל מתחת לבניית הציפורניים סביר שהיא תהיה רכה ותלישה הרבה יותר מהציפורן הטבעית שלך. אצל כוססי ציפורניים גם ככה הציפורניים פגועות מאוד וחסרות מהן שכבות ציפורן רבות, כך שהדבר מוסיף עוד נזק על הנזק שממילא קיים. בנוסף לכך עצם השיוף שלרוב נעשה אצל קוסמטיקאית או במרכז לבניית ציפורניים טומן בחובו סכנה של הידבקות בזיהום חיידקי או פטרייתי, לרוב השיוף נעשה עם מכשיר חשמלי בעל ראש לשימוש רב פעמי וקורה לא פעם שהשימוש באותו ראש לשיוף ציפורניים של מטופלות רבות כל כך ובציפורניים רבות כל כך גורם להדבקת העור או הציפורניים בזיהום חיידקי או פטרייתי. יש לזכור שאנשים רבים בונים ציפורניים בדיוק בשביל להסתיר נגעים בציפורני הידיים ובציפורני הידיים כך שיש סיבה אמיתית לחשוש מהדבקה של הציפורניים שלך בתהליך של בניית ציפורניים. בעיה נוספת היא שבין הציפורן המלאכותית לציפורן הכסוסה יכולים להיווצר חללי אוויר מיקרוסקופים המהווים קרקע פורייה להתבססות של פטריות בשל הלחות שיכולה להיכלא בחללים אלה. אצל כוססי ציפורניים לרוב משטח הציפורן אינו אחיד ובכך גדלה הסכנה לכיסי אוויר שיתפסו לחות ובהן עלולה להתפתח פטריה. כסיסה של הבניה ופגיעה בשלמות הבנייה גם יוצרת חללים שכאלה ובכך הסכנה לזיהום שכזה גדלה. כל זאת לפני שנלקח בחשבון השיקול הכלכלי שכן נוצרת תלות לבצע בניית ציפורניים ולמלא אותה כל כשבועיים, נשים מוציאות לאורך השנים סכומי עתק וכל זאת על מנת להתחבא מתחת לכיסוי פלסטיק, כשהן נותרות עם ציפורניים פגועות ובעיה אמיתית הנותרת לא פתורה. טיפול של בניית ציפורניים עולה כ-200 ש"ח וכל מילוי עולה כ-70 ש"ח, כל זאת בתנאי שלא חלית כמובן בפטרת הציפורניים, במקרה כזה נדרש טיפול תרופתי של כדורים מאוד חזקים או טיפול בלייזר שעולה כ-1,000 ש"ח לכל ציפורן פגועה.

אנחנו כוססים כי הדחף טבוע בנו ולא בגלל שאנו לחוצים. רוב הכוססים מתחילים לכסוס לפני גיל 6, כך שגם אם אתה אדם לחוץ ועצבני חשוב כמה לחצים היו לך לפני גיל 6 שגרמו לך להתחיל לכסוס? אם לחץ הוא הגורם לכסיסה מדוע לא כל האנשים הלחוצים כוססים? אינך מכיר אנשים לחוצים ממך שלא כוססים? דבר אחד ברור אצל רוב הכוססים - לחץ, רעב ושעמום הם כמו שמן למדורה, כלומר הניצוץ כבר קיים (הדחף לכסיסת ציפורניים), הלחץ הרעב והשעמום יאיצו את כסיסת הציפורניים, יהפכו אותה ליותר תכופה, ליותר אינטנסיבית וליותר ממוקדת, אולם הם לא הגורם לכסיסת הציפורניים.

לרוב מוחלט של הכוססים שמגיעים אלינו אין שום בעיות נפשיות, שום טראומות ילדות ושום חרדות או לחצים יותר מהאדם הממוצע ובכל זאת הם כוססים וסביר שאתה בדיוק כמותם. גם מטופלים שחוו חוויות קשות בחייהם כמעט תמיד כסס ציפורניים גם קודם לכן. טיפול פסיכולוגי אינו יעיל כיוון שהמניע אינו מניע רגשי, זו טעות נפוצה. 25% מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם כוססת ציפורניים ו-45% מהילדים כוססים ציפורניים במידה כזו או אחרת, מכאן שתיוג כוססי ציפורניים כבעלי בעיות רגשיות הנה אמירה קשה על המין האנושי כולו. לכל אדם ישנן התמודדיות רגשיות מורכבות, המוח האנושי הוא מורכב, אולם כוססי ציפורניים אינם מטורפים, הם לא חולים בנפשם, הם לחלוטין לא יותר לחוצים מהאדם הממוצע ולמען האמת רוב מכריע (92%) מהכוססים בהם טיפלנו עד היום מאז אפריל 2010 הגדירו את עצמם, בניגוד מוחלט לסטיגמה לגביהם, כאנשים לא לחוצים ולא עצבניים, הם דיווחו שהם כועסים או מתעצבנים כאשר מעצבנים אותם ונלחצים כאשר יש נקודתית ממה להילחץ, בדומה לכל אדם נורמטיבי שלא כוסס את ציפורניו. כמובן שהיו בין הכוססים שבהם טיפלנו מטופלים רבים שהעידו שהם אנשים לחוצים או עצבניים, אך הם מיעוט ברור (8%) - רוב הציבור הכוסס בארץ ובעולם אינו ציבור לחוץ, עצבני או לוקה בנפשו. הבעיה היא שישנה סטיגמה ואנשים חושבים על כוססים דברים לא טובים, כוססי ציפורניים מואשמים בכך שהם לחוצים, עצבניים, לא יודעים להתמודד עם מצבי לחץ, פגועים בנפשם, מלוכלכים ועוד. כוססים אפילו מופלים לרעה בצה"ל במבדקים לטיס. כנראה שאת הסטיגמות האיומות הללו שנבנו במשך אלפי שנים לא נוכל לעקור מן השורש, אולם לאחר כל כך הרבה שנים של כסיסה ללא מרפא אנו מזמינים אותך לקרוא בעיון את המידע שנצבר בכמעט עשור של פעילות שלנו עם כוססי ציפורניים בארץ ובעולם על מנת להפסיק לכסוס ציפורניים אחת ולתמיד. הסיבה שלא הצלחת להיגמל מכסיסת ציפורניים עד היום היא כי לא טיפלת בשורש הבעיה - הדחף עצמו. החדשות הטובות הן שמאז המצאת הפטנט לגמילה מכסיסת ציפורניים בשנת 2006 ניתן לדכא את הדחף לחלוטין, כאשר אחוזי ההצלחה לשיטה הם מעל ל-90%!

אחוזי ההצלחה קבועים כבר שנים רבות מתחילת הפעילות שלנו באפריל 2008 ועומדים על 90% מקרב האנשים שהשלימו את הטיפול, לצערנו איננו מצליחים לאפיין את הכוססים שלא מצליחים להיגמל בעזרת הטיפול, יש אחוז שווה שלהם מבחינת מגדר, חתך גיל והמקור לכסיסה. במקרה הגרוע ביותר בו לא תצליח להיגמל עדיין תוכל להשתמש בהתקנים כהתקנים מונעים, למשל בעת נסיעה או בקולנוע תוכל להגן באופן מוחלט על ציפורניך ולהסיר את ההתקנים לאחר מכן. זו תוצאה לא רצויה של הטיפול ולא לשם אנו מכוונים, אולם אם לא תצליח להיות אחד מתוך אותם 90% שמצליחים להיגמל עדיין תוכל למנוע נזק לציפורניך לתמיד באופן הזה

הטיפול כולל מפגש אישי ראשון באורך של כשעה וחצי, ומפגש אישי נוסף באורך של כשעה עד שעה ורבע. בהתאם לטכניקת הכסיסה האישית שלך, נבין האם אתה צריך התקנים ללסת העליונה, לתחתונה או לשתיהן. לכל לסת רלוונטית תקבל 2 התקנים. עם קבלת ההתקנים יצולמו כפות הידיים שלך לצורך מעקב שבועי אישי שימשך לאורך כל חודשי הטיפול. כל מטופל מקבל מספר טלפון נייד ודואר אלקטרוני לכל שאלה או בעיה בכל זמן. תקבלו ערכה לשיקום הידיים והסבר מפורט על אופן השימוש בה. גם במקרים נדירים וקשים מאוד בהם הטיפול מתארך על מנת להגיע לשיקום מלא של הידיים לא תהיינה עלויות נוספות.